בעקבות המועדים והזמנים - מוסד הרב קוק

קשה לעמוד על חוט השני העובר בין כל הימים הטובים שביש ראל היות שבהשקפה ראשונה, לכל זמן ולכל מועד תוכן משלו. נכון שחג השבועות בא כהמשכו של חג הפסח, אולם מעבר לזה, לא ברור מקומו של חג הסוכות במעגל הזמן, שלא לדבר על הימים הנקראים "נוראים" הנראים כמנותקים לחלוטין מיתר הימים הטובים. ובנוגע לחנוכה ופורים, מתחזק עוד יותר הרושם שמציאותם נובעת אך ורק מנסיבות מקריות בבחינת "מעשה שהיה כך היה", ותו לא. לכן בחיבור הנוכחי, השתדלנו בעזהשי"ת לברר, עד כמה שידינו משגת, שבהתאם לדברי חז"ל, ניתן לקבוע שכל הימים הטובים בישראל בלי יוצא מן הכלל - שבת, ראש חודש, שלוש הרגלים, חנוכה, פורים, ט"ו באב וט"ו בשבט, ואף השבתות של ארבע הפרשיות - כולם באים לבטא פן ייחודי של אחרית הימים. וממילא באותה מידה ניתן להעמיד שלמרות שלכל חג ומועד תוכן ועומק משלו, לכל אחד מהימים הללו צד משותף כך שכולם יחד יוצרים קו המנווט את מעגל הזמן לתכליתו המבוק שת כפי שזאת נקבעה בראשית מחשבת הבריאה. או כלשונו של הכתוב (קהלת א, ז): "כָּל הַנְחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנו מָלֵא אֶל מְקום שֶׁהַנְחָלִים הלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת